Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 60a
משנה: מִנַּיִין לְסִיכָה שֶׁהִיא כַשְּׁתִייָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר וַתָּבוֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו׃
Traduction
On sait que le frottement est aussi interdit que la boisson au jour du Kippour, de ce qu’il est fait allusion, à défaut d’interdit textuel, dans ces mots (Ps 109 18): … arrive comme de l’eau dans son corps, ou comme l’huile pénètre ses os –. (423)La Guemara de ce se trouve déjà in extenso au Maasser Sheni, 2, 1.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מנין לסיכה שהיא כשתייה ביום הכפורים לאיסור אבל לא לכרת כשתיה וכדקאמר בגמרא:
ותבא כמים וגו'. ואיתקש שמן למים ומיהו ראיה גמורה ליכא דאיכא למימר דקרא לא משתעי בשתייה אלא ברחיצה ומים דומיא דשמן מה שמן מאבראי אף מים מאבראי ולמילף איסור לרחיצה מסיכה וסיכה גופה מקרא דדניאל נפקא לן וסוך לא סכתי ואיכא למימר נמי איפכא דמים בשתייה משתעי וסיכה ילפינן משתייה להכי קאמר דמיהת זכר לדבר איכא לסיכה או מהאי קרא או מהאי קרא:
אֲנָן תַּנִּינָן. מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן. תַּנֵּיי דְבֵית רַב. מַרְחִיצִין אֶת הַמִּילָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. 60a עַל כּוֹרְחָךְ אַתְּ אוֹמֵר. מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. לְעוֹלָם אֵין מוֹנְעִין לֹא שֶׁמֶן וְלֹא חַמִּין מֵעַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כָּל שָׁעָה הָיָה רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אוֹמֵר לִי. תְּנִי מַתְנִיתָךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְזַלְּפִין חַמִּים עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. אִם אוֹמֵר שֶׁמַּרְחִיצִין אֶת הַמִּילָה. מַה בֵּין מַכָּתוֹ שֶׁלְּגָדוֹל לְמַכָּתוֹ שֶׁלְּקָטָן.
Traduction
On baignera l’enfant'', est-il dit (419)Ci-après, 19, 3.. Chez Rav on a enseigné que l’on baigne seulement le membre circoncis. R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: on adopte pour règle l’avis de celui qui dit de baigner l’enfant en entier; et cet avis prédomine forcément, dit R. Yossé. Samuel a enseigné: on ne se privera jamais le samedi de soigner une plaie avec de l’huile ou de l’eau chaude. R. Yossa dit: à chaque instant, R. Zeira me racontait que son père lui avait dit de rappeler les termes de la Mishna (autorisant tous les soins à donner en ce cas); et, de plus, on peut arroser une plaie avec de l’eau chaude le samedi. Or, si l’on disait de baigner seulement le samedi la partie qui a subi la circoncision, on ne s’expliquerait pas cette répétition, ne supposant pas de différence entre la plaie d’une grande personne et celle d’un enfant.
Pnei Moshe non traduit
אנן תנן. במתני':
מרחיצין את הקטן ותני דבית רב מרחיצין את המילה. ולא גרסי את הקטן:
על כורחך אתה אומר. שמרחיצין את הקטן היא הנוסחא האמיתית שהרי כל עצמן שהתירו ביום הג' שחל להיות בשבת מפני הסכנה הוא וא''כ מרחיצין את כל גופו מפני הסכנה וכדמסיק ר' יוסי למילתיה ואזיל:
תני שמואל. כלומר דאשכחן דתני שמואל לעולם אין מונעין וכו' מעל גבי מכה בעלמא בשבת:
אמר ר' יוסי. סיומא דמילתה היא שאמר דכל שעה הוה ר' זעירא רבי שלי אמר לי תני מתניתך ותסיים בה דלאו דוקא אין מונעין חמין מליתן ע''ג המכה אלא ולא עוד אלא שאף מזלפין חמין וכו' והיינו רחיצה ביד והשתא אם אומר את שמרחיצין את המילה תנינן א''כ מה בין מכתו של גדול וכו' ומאי איריא דקתני מרחיצין את המילה הא אפי' שאר מכה של גדול מרחיצין ביד בחמין אלא ע''כ דמרחיצין את כל גופו של קטן היא דתנינן טעמא דר''א בן עזרי' דמתיר לרחוץ כל גופו של קטן כדתנן לקמן בפ' ר''א דמילה:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. הֲלָכָה כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רִבִּי אַבִּין בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. טַעֲמָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כּוֹאֲבִים. בִּהְיוֹתוֹ כוֹאֵב אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא בִּֽהְיוֹתָ֣ם כּוֹאֲבִים. בְּשָׁעָה שֶׁכָּל אֵיבָרֵיהֶם כּוֹאֲבִים עֲלֵיהֶם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן מְפַקְּדִין לַחַייָתָא. כָּל שִׁיקּוּיִין דְּאַתּוּן עָֽבְדִין בְחוֹלָא עָֽבְדִין בְּשׁוּבְתָא. לָכֵן צְרִיכָה. אֲפִילוּ בַיּוֹם הְשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. שְׁמוּאֵל אָמַר. מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. אִם מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה מְחַמִּין לוֹ חַמִּין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַבָּנִן תַּמָּן. מְחַמִּין לוֹ חַמִּין בַּשַּׁבָּת. וְתַנֵּי כֵן. מְחַמֵּם הוּא אָדָם לוּנְטִית וְנוֹתְנָהּ עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. לֹא יִטּוֹל אָדָם עֲרִיבָה מְלֵיאָה חַמִּין וְיִתְּנֶינָּה עַל גַּבֵּי מֵעָיו בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. לֵית כָּאן אֶלָּא מוֹתָּר.
Traduction
R. Abahou dit au nom de R. Eliézer que l’avis de R. Eliézer b. Azaria sert de règle; c’est que, dit R. Aboun en son nom, dans le verset cité, c’était au 3e jour, pendant qu’ils souffraient, il est question de ceux qui souffraient, au pluriel, non d’un seul, parce qu’en ce jour tous les membres souffrent, ce qui justifie le bain général. R. Jacob b. Aha dit que R. Eliézer et R. Yohanan recommandaient aux sages-femmes d’employer le samedi pour les enfants circoncis les mêmes remèdes qu’en semaine; et même il est inutile de dire cela, c’est pour signaler qu’il en sera de même si le 3e jour suivant est un samedi. Samuel prescrit le bain en raison du danger qu’il y aurait à l’éviter. S’il en est ainsi, remarque R. Yossé, on aurait même la permission de chauffer l’eau pour lui. En effet, R. Yossé b. R. Aboun dit au nom des rabbins qu’en Babylonie on chauffait l’eau dans ce but. De même on a enseigné: il est permis le samedi de chauffer un linge de lin fin et de le poser sur une plaie. On ne devra pas prendre une bouillotte d’eau chaude pour la mettre sur le ventre le samedi, si l’on souffre des intestins; R. Josué b. Levi au contraire le permet.
Pnei Moshe non traduit
בהיותו כואב אין כתיב. דהוה קאי על היום אבל השתא דכתיב בהיותם כואבים משמע שעל האברים קאי שכל האיבריהם כואבים עליהם ולפיכך המתינו להם עד יום הג' וא''כ מותר לרחוץ כל אבריו של הקטן שכואבים לו מחמת המילה:
מפקדין לחייתא. היו מצווין לנשים המילדות. כל המשקין שאתם עושין בחול לרפואת הקטן תעשו כן בשבת:
לכן צריכה. לכך הוצרכו לצוותן שאפי' ביום הג' שחל להיות בשבת מותר דאי ביום המילה עצמו בשבת פשיטא היא ולא היו צריכין להזהירן:
שמואל אמר מפני הסכנה. אמתני' מהדר דטעמא דמרחיצין את הקטן מפני הסכנה הוא וכלומר שאם רואין שסכנה היא לו אם לא ירחצו אז מותר:
ר' יוסה בעי. עלה אם מפני סכנה וכדקאמרת א''כ מאי איריא דקתני מרחיצין דמשמע בחמין שיש להם מע''ש אפי' מחמין לו חמין לכתחלה בשבת וכן אמר ר' יוסי בר' בון בשם רבנן דתמן של בבל שמחמין לו חמין בשבת ותניא נמי הכי שמחמין האלונטית ונותנה אפי' על שאר מכה בשבת אלא לאו דווקא לאחר המילה שרואין שיש סכנה ואפי' לפני המילה שלא יבא לידי סכנה:
לא יטול וכו'. סיפא דהאי ברייתא מסיים ואזיל:
ע''ג מעיו בשבת. משום רפואה שלא שפכו על גבי מעיו ורבי יהושע בן לוי פליג ואמר לית כאן חששא אלא תני מותר:
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַחֲלוֹנוֹתֵיהֶם. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיָה מַלְבִּין וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהָיָה מַאֲדִים. וְהָיוּ מִתָבַּייְשִׁין אֵילּוּ מֵאֵילּוּ. חָֽזְרוּ לִהְיוֹת קוֹשְׁרִים אוֹתוֹ בְפִתָחוֹ שֶׁלְהֵיכָל. וְיֵשׁ שָׁנִים שֶׁהָיָה מַלְבִּין וְיֵשׁ שָׁנִים שֶׁהָיָה מַאֲדִים. חָֽזְרוּ וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ בַסֶּלַע.
Traduction
– Quant à ''la langue écarlate au front d’Azazel'', en principe, on les attachait aux fenêtres, et les unes blanchissaient (en signe de pardon), tandis que les autres rougissaient. Comme le résultat rendait honteux les uns ou les autres, on se mit à les attacher aux portes du tabernacle. Comme cependant, en certaines années elles blanchissaient, qu’en d’autres elles rougissaient, on décida de les attacher au rocher d’où le bouc émissaire était précipité,
Pnei Moshe non traduit
בראשונה וכו' אקושרין לשון של זהורית קאמר דבראשונה וכו' חזרו וקשרו אותו בסלע אצל מקום דחיפתו כדפרישית במתני':
כְּתִיב לְכוּ נָ֛א וְנִוָּֽכְחָה֭ יֹאמַ֣ר יְי וגו'. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. אִם יִֽהְי֙וּ חֲטָֽאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ וגו'. כַּשָּׁנִים שֶׁבֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ. כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ. יֶתֶר מִיכֵּן כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. אִם יִֽהְי֙וּ חֲטָֽאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙. כִּשְׁנֵי אָבוֹת. כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ. יֶתֶר מִיכֵּן כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃ אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר פָּזִי. אִם יִֽהְי֙וּ חֲטָֽאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ. בָרִאשׁוֹן. וְאִם יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָע֭ כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃ בַּשֵּׁינִי. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. אִם יִהְיוּ חַטָּאָיו שֶׁלְּאָדָם כְּפִי שָׁנָיו. כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ. יֶתֶר מִיכֵּן כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃ אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתֹדְרַייָא. בְּשָׁעָה שֶׁעֲווֹנוֹת קַלִּין כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ. בְּשָׁעָה שֶׁהֵן כְּבֵידִין כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃
Traduction
selon Isaïe (Is 1, 18): Allons donc, discutons, dit l’Eternel, etc. R. Eliézer interprète ainsi le parallélisme de ce verset; par la première phrase, ''si vos péchés sont comme la rougeur (420)Le terme schanim peut avoir aussi le sens d'années. Jér., (Yoma 6, 5) ( 43d).'', on entend s’il y a autant de distance d’années qu’entre ciel et terre, et en ce cas ils blanchiront comme neige; au delà de cette mesure, ils seront comme la laine. R. Josué dit: s’ils atteignent le nombre des ans (421)(Berakhot 1, 1) (t. 1, p. 7, et n. 3). des patriarches (502 ans), ils deviendront blancs comme la neige; s’ils sont plus nombreux, ils atteindront seulement la blancheur de la laine. R. Judan b. Pazi l’explique ainsi: pour la première fois du péché, les fautes seront blanchies comme la neige; en cas de récidive, si les péchés ont été comme la pourpre, ils seront comme la laine. Enfin, les autres sages disent: si les péchés ont été aussi nombreux que les années (422)Selon Qorba 'Eda, il s'agit des 3 périodes de la vie, adolescence, jeunesse et vieillesse, et des péchés qu'elles entraînent: si ce sont des péchés hors de saison, ils sont plus graves., ils blanchiront comme la neige; au delà de cette mesure, ils seront comme la laine. R. Judan Antadria dit: lorsque ce sont des péchés secondaires (de simples infractions), ils deviendront blancs comme la neige: mais s’ils sont plus graves, ils deviendront seulement comme la laine.
Pnei Moshe non traduit
כתיב לכו נא ונוכחה יאמר ה' וגו'. וכתיב כשלג וכתיב כצמר הא כיצד:
כשנים. דריש על השנים ממש וכשנים משמע הידועים שאם יהיו כאותן שנים שבין השמים והוא מהלך ת''ק שנה אז כשלג ילבינו ואם יותר מכאן שירבו בעונות בשנים הרבה יותר מזה כצמר יהיו שאינו לבן כל כך כשלג:
כשני אבות. זהו כשנים הידועים וקרוב למספר שבין השמים לארץ:
כשלג ילבינו בראשון. כימי בית ראשון:
כצמר יהיו בשני. לפי שבימי בית שני לא היה להם זכות כל כך וחסרו מהם חמשה דברים שלא היו כמו בית ראשון:
ורבנן אמרי. דכשנים על ימי שנותיו של האדם קאי:
בשעה שעונות קלין. שהן כשני ואינו אדום כתולע כשלג ילבינו ובשעה שהן כבידין ואדומים כתולע כצמר יהיו וזהו משמעות פשטיה דקרא:
וגרסי' להא לקמן בפ''ו דיומא בהלכה ה' וגריס התם בדברי ר' יודה בר פזי כשני ילבינו בראשונה וכו' והיה נראה לפרש בפעם ראשונה ומיהו אין מתיישב כל כך. ובראשונה כמו בראשון הוא:
Shabbath
Daf 60b
משנה: הַמּוֹצִיא עֵצִים כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. תַּבְלִין כְּדֵי לְתַבֵּל בֵּיצָה קַלָּה וּמִצְטָֽרְפִין זֶה עִם זֶה. קְלִיפֵּי אֱגוֹזִים קְלִיפֵּי רִמּוֹנִים אִסָטִיס וּפוּאָה כְּדֵי לִצְבֹּעַ בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן כִּשְׂבָכָה. מֵי רַגְלַיִם נֶתֶר וּבוֹרִית קְימוּנְיָא וְאָֽשְׁלָג, כְּדֵי לְכַבֵס בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן כִּשְׂבָכָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל הַכֶּתֶם׃
Traduction
On est coupable si l’on transporte du bois de quoi cuire un œuf léger (de poule), ou assez d’épices pour l’assaisonner; et s’il y a en a plusieurs, on les joint pour constituer l’interdit. Des écorces de noix ou de grenades, ou de couleur (424)Le comment. a: crog (crocus) qui n'est pas français., isati'', ou de rouge, (425)Ce mot a aussi le sens d'arôme. Selon Qorban 'Eda: garance., sont interdites, si elles suffisent pour teindre un morceau d’étoffe au bonnet, ainsi que l’urine, de l’alun, de l’alcali, de la craie, creta cimolia (426)Pline, Hist. Nat., 30, 5. 57. ou un mordant, en quantité suffisante pour laver une étoffe menue, faisant partie d’un bonnet. R. Juda défend même une quantité suffisante à enduire une tache de sang (427)(Nida 2, 6)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה. ביצת תרנגולת כדלעיל בפ''ח:
ומצטרפין. כל מיני תבלין זה עם זה:
קליפי רמונים וצובעים בהם ואסטיס ופואה הן עשבים שצובעין במימיהן:
בגד קטן בסבכה. בפי סבכה שעושין בראש השבכה כמין מעט בגד:
נתר. אלו''ם בלע''ז והוא מין אדמה:
ובורית. הוא שעושין לנקות את הגוף והידים:
קימונייא. עשב שמנקין בעפרו את הזוהמא מהידים ונקרא קליא בגמרא והוא לשון ערבי אלקליא:
אשלג. מפרש בגמרא אצרות רוח שנוצר מהרוח ובבבלי אמרו דמשתכח בניקבי מרגניתא:
כדי להעביר על הכתם. כתם הנמצא בבגד ואינו ידוע אם מדם הנדה הוא או לא תנינן בפ''ט דנדה דמעבירין עליו שבעה סממנין לבדקו ואלו ארבעה הם ג''כ מהן דאם העביר עליו הז' סממנין כסדר דקתני התם ולא עבר ה''ז צבע ואם עבר או שדיהה ה''ז כתם ואין הלכה כר' יהודה:
משנה: פִּלְפֶּלֶת כָּל שֶׁהוּא. וְעִיטְרָן כָּל שֶׁהוּא מִינֵי בְשָׂמִים וּמִינֵי מַתְּכוֹת כָּל שֶׁהֵן. מֵעֲפַר הַמִּזְבֵּחַ מֵאַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ מִמֶּקֶק סְפָרִים מִמֶּקֶק מִטְפְּחוֹתֵיהֶם כְּל שֶׁהֵן מִפָּנֵי שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָן לְגוֹנְזָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַמּוֹצִיא מִמְּשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה כָּל שֶׁהוּא שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם׃
Traduction
L’interdit a lieu aussi pour le poivre odoriférant, si peu qu’il y ait, et de même pour le goudron; pour les épices et les métaux, la pus petite quantité est interdite; de même des pierres de l’autel, ou de sa poussière, ou des fragments en chiffon, ou des rouleaux de la loi, ou des morceaux en lambeaux de leurs couvertures, parce qu’on les conserve avec soin pour les enfouir. R. Juda dit qu’il est aussi défendu d’emporter un accessoire servant à l’idolâtrie, comme il est dit (Dt 13, 17): Il ne devra rien rester entre tes mains de ce qui a été mis en anathème.
Pnei Moshe non traduit
מתני' פלפלת כל שהוא. אין זה פלפלין המצוי בינינו אלא מין בפ''ע ונקרא פלפלת והוא לריח הפה:
ועטרן. סגולה לכאב חצי הראש:
מיני בשמים. לריח טוב וכל שהוא חזי:
ומיני מתכות כל שהן. דחזי למיעבד לדרבן קטן:
ממקק הרקב שבא מהספרים ומן מטפחותיהן וטעונין גניזה כל שהן וכו':
מאומה מן החרם. ומדאחשביה קרא לאיסוריה א''כ כשמוציאו אפילו כל שהוא חשיבא הוצאה ואין הלכה כר' יהודה:
הלכה: 60b ד. מִנַּיִין לְסִיכָה כול'. כְּהָדָא דְּתָנֵי. בַּשַּׁבָּת בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. בְּתִשְׁעָה בְאַב וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' כהדא דתני וכו'. לפרש דלאו כשתייה ממש ולענין עונש נמי קאמר אלא לענין איסור בלבד הוא דאמרי וכהאי ברייתא דתני שוות סיכה לשתייה לאסור ולענין תשלומין לזר בתרומה אבל לא לעונש עליה כשתייה וביום הכפורים לאיסור אבל לא לעונש וגרסי' להא לקמן בפ''ק דתענית בהלכה ו' ובפ''ב דמעשר שני בהלכה ב':
הלכה: ה'. וְקַשְׁיָא. כָּמוּן וּמֶלַח מִצְטָֽרְפִין. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. בְּמִינֵי מְתִיקָה שָׁנוּ.
Traduction
Mais, fut-il objecté contre la jonction d’épices dont parle la Mishna, comment joindre du cumin et du sel, aux goûts divers? En effet, dit R. Ila au nom de R. Eliézer, il s’agit seulement d’espèces sucrées semblables (428)(Orla 2, 10)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' וקשיא. דקתני תבלין מצטרפין זה עם זה וכי כמון ומלח ראוין להצטרף הן:
במיני מתיקה שנו. שכן דרך לתת שאר תבלין ממינין הרבה בתוכן:
תַּמָּן תַּנִּינָן. שִׁיעוּר הַמְלַבֵּן הַמְנַפֵּס וְהַצּוֹבֵעַ וְהַטּוֹוֶה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. תַּמָּן בְּצוֹבֵעַ. בְּרַם הָכָא בְּמוֹצִיא לִצְבוּעַ.
Traduction
Il est dit plus loin (13, 4): la mesure interdite de celui qui blanchit, ou carde, ou tient, ou tisse, est d’un empan; comment donc parle-t-on ici d’une mesure supérieure, de quoi teindre un vêtement? C’est que plus loin, où il s’agit de travail de teinture, la petite mesure même est interdite, tandis qu’ici on parle d’une grande mesure, parce qu’il s’agit d’apporter les couleurs (ce que l’on ne fait pas pour un bout d’étoffe).
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. לקמן בפ' האורג שיעור וכו' כמלא רחב הסיט כפול והכא את אמר הכין לשיעור אחר. ומשני תמן בצובע מיירי השיעור והכא במוציא כדי לצבוע קאמר:
תַּנֵּי. שָׁווַת סִיכָה לִשְׁתִייָה לְאִיסּוּר וּלְתַשְׁלוּמִים אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים לְאִיסּוּר אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. וְהָא תַנֵּי. וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ. לָהָבִיא אֶת הַסָּךְ וְאֶת הַשּׁוֹתֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן סָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. אִם אוֹמֵר אַתְּ. לֵית כָּאן סָךְ. לֵית כָּאן שׁוֹתֶה. דִּלֹא כֵן דָּבָר שֶׁהוּא בָא מִשְׁנֵי לָווִין מִצְטָרֵף. מְנַיִין שֶׁהוּא מְחוּוָּר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי אֶלָעָזָר בְשֵׁם רִבִּי סִימַיי. לֹא נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. לַחַי אָסוּר לֹא כָל שֶׁכֵּן לָמֵת. אֵי זֶה דָבָר שֶׁהוּא מוּתָּר לַחַכ וְאָסוּר לַמֵּת. הֲוֵי אוֹמֵר. זֶה סִיכָה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
והא תני. בת''כ פ' אמור ולא יחללו דכתיב גבי זר האוכל בתרומה להביא את הסך ואת השותה אלמא דהסך עובר בלאו:
לית כאן סך. סמי מכאן סך:
אם אומר את לית כאן סך לית כאן שותה א''כ סמי נמי מכאן שותה דלא איצטריך לרבות דהא שתיה בכלל אכילה הוא וכתיב וכל זר לא יאכל:
דלא כן דבר שהיא בא משני לאוין מצטרף. בתמיה וכלומר דאל''כ דמרבה את מולא יחללו את השותה הא מכיון שאינן משם אחד בדין הוא שאין אכילה ושתיה מצטרפין ואנן לא תנינן הכי דהא דתנינן גבי יה''כ האוכל ושותה אינן מצטרפין היינו משום דשאני גבי יה''כ דביתובי דעתא תליא מילתא ובהכי לא מיתבא דעתיה אבל בעלמא מצטרפין הן וכדתנן בפ''י דנזיר אפי' שרה פתו ביין ויש בו כדי לצרף כזית חייב וה''ה ה''נ בתרומה וטעמא דהכל משם א' הוא ואי אמרת לרבות את השותה בדוקא קתני א''כ אכילה ושתיה משני לאוין הן באין ובדין הוא שלא יצטרפו אלא על כרחך דה''ק לרבות את הסך כשותה ושותה נפקא לן דאכילה ושתיה הכל אחד הוא:
מנין שהוא מחוור בעשה. לענין חוץ לחומה הוא דאע''ג דאמרינן הסך חוץ לחומה אינו עובר בלאו דלא תוכל לאכול בשעריך דאינה בכלל אכילה מ''מ בעשה הוא עובר ומנין לזה. וקאמר ר' אלעזר מדכתיב גבי וידוי מעשר ולא נתתי ממנו למת ומה אנן קיימין להמקרא הזה אם כהאי דתנינן התם בפ''ה דמעשר שני דלהביא לו ארון ותכריכין לחוד הוא דקאי קשיא דהא דבר שאסור לחי הוא דמעשר שני לא ניתן אלא לאכילה ולשתייה ולא לעשות ממנו שאר צרכיו ולקנות מלבושין ואם לחי הוא אסור לכ''ש למת ולמאי איצטריך אלא איזה דבר שהוא מותר לחי ואסור למת הוי אמר זה סיכה ואם סך ממנו למת עובר בעשה הוא דמכלל דלא נתתי הוא בא וה''ה לענין חוץ לחומה דנהי דאין בכלל לאו דלא תוכל לאכול דאע''ג דכתיב התם נמי ויצהרך אמרי' דסיכה אינה בכלל הלאו מ''מ בעשה הוא:
נֶתֶר. נִטְרוֹן. בִּירִית. בִּירִיתָה. קְימוּן. קַלְיָא. אָֽשְׁלָג. רִבִּי יוּסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. אצרות רֵוח.
Traduction
Les divers termes de la Mishna sont: le natron, le souffre, l’alcali. Quant au dernier terme, dit R. Yossé b. R. Aboun, c’est une sorte de pression de vent (produit par le trou d’une perle bouchée aussitôt, formant une sorte de bouchon).
Pnei Moshe non traduit
נתר וכו'. כדפרישית במתני':
נשרון. היינו אלו''ם ונקרא כך שכך הוא בטבעו ממין אדמה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source